- כלור שיורי חופשי בצורה של כלור יסוד (Cl2), חומצה hypochlorous (HOCl) או hypochlorite (ClO-);
- שאריות כלור קשורות בצורה של כלוראמינים או דיכלורמידים;
- סה "כ כלור שיורי, המורכב משאריות כלור חופשיות וכלור שיורי קשור.
Referential שלאחריו מתבצע הניתוח:הניתוח לקביעת כלור שיורי במי שתייה מתבצע במעבדה משלו על פי התקן NATIONAL SR EN ISO 7393/2002.
עקרון השיטה:
קביעת שאריות כלור במי השתייה מתבצעת על ידי titrating בנוכחות חומצה גופרתית בהתאמה אשלגן ברומיד עם מתיל-כתום עד צבע התמיסה הופך ורוד.מקרי דחייה לדוגמה – כמות מדגם לא מתאים, דגימה שנאספה במיכלים לא מתאימים, דגימות שלא סומנו כראוי וכו'.
Recipient – מיכל נקי.
כמות הדגימה הנדרשת לביצוע הניתוח - מינימום 210ml.
עיבוד קודם לאחר הקציר – -
דגימה יציבה – מים טריים שנקטפו יציבים במשך יומיים בטמפרטורה של 2-8°C או שעה אחת בטמפרטורת הסביבה.
The analysis method - volumetrica.
ערכי ייחוס לפי חוק המים1) 0,1-0,5 *) יש לכבד את טווח הערכים cma ברשת ההפצה (הסתעפות, סוף הרשת). <
Parameter / Unit of measurement CA value (ריכוז מרבי מותר)
Remaid chlorine, mg/l*)
המלצות לביצוע הניתוח/ השפעות של חריגה מערכי הייחוס –
חיטוי מי כלור, מילא ועדיין ממלא תפקיד חשוב בהפחתת המחלות המתפשטות על ידי מים דרך המיקרואורגניזמים הכלולים בו, אך כלור שיורי זה שנותר במי השתייה בכמויות גדולות עלול להפוך לרעיל (השפעתו המסרטנת ידועה בטווח הארוך).להפחתת שאריות כלור במי שתייה, נעשה שימוש במתקן מיוחד.
ביבליוגרפיה: LEGEA 458/2002 כפי שתוקן ובתוספת לחוק מס' 311/2004, פקודת הממשלה מס' 11/2010, חוק מס' 124/2010 ופקודת הממשלה מס' 1/2011