אמוניום במי השתייה מגיע בעיקר על ידי החדרת חנקן מזבל אנושי (שתן).
Referential שלאחריו מתבצע הניתוח
:ניתוח לקביעת אמוניה במי השתייה מבוצע במעבדה משלו על פי התקן national SR ISO 7150-1:2000.
עקרון השיטה: קביעת אמוניום למי שתייה מבוצעת על ידי ניתוח ספקטרופוטומטרי.
– כמות דגימה לא מתאימה, דגימה שנאספה במיכלים לא מתאימים, דגימות שלא סומנו כראוי וכו'.
Recipient of harvesting – מיכל נקי, יש לקחת במיכלי פוליאתילן או זכוכית.
כמות הדגימה הנדרשת לביצוע הניתוח - מינימום 200ml.
עיבוד נדרש לאחר הקציר – לא נדרש.
Stable sample – יש לנתח אותם בהקדם האפשרי או לשמר אותם עד לניתוח בטמפרטורה שבין 2 o C ל 5oC. החמצה עם חומצה גופרתית ב pH<2 יכולה להתבצע גם בתנאי זיהום של הדגימה החומצה על ידי ספיגת אמוניה מהאטמוספירה נמנע.
Adding method - spectrophotometrica.
ערכי ייחוס לפי חוק המים1) 2) מים לא צריכים להיות אגרסיביים
Parameter / Unit of measurement CA value (Maximum perhibible concentration)
אמוניום 2) ,mg/L max. 0.50
המלצות לביצוע הניתוח/ השפעות של חריגה מערכי הייחוס –
הידע על ערך האמוניום חשוב ביותר? בהערכת מידת הזיהום של השתייה, היכולת לבטא את מידת עומס הזבל. יכול להגיע ממקורות עמוקים ובמקרה זה אמוניום עשוי להיות ממקור צמחי. במקרים אלה זה יכול להיחשב לא מסוכן גם בריכוז מעל הגבול.
נוכחות האמוניה קשורה לברזל ומנגן, ובטיפול ההפחתה שלהם, אפקט החמצון שלהם פוחת. ניתן לחסל אותו באמצעות תהליך הכלרה אנרגטי, בהקשר זה ייעשה שימוש במיכלים ומסננים ספציפיים.
ביבליוגרפיה: LEGEA 458/2002 כפי שתוקן ובתוספת לחוק מס' 311/2004, פקודת הממשלה מס' 11/2010, חוק מס' 124/2010 ופקודת הממשלה מס' 1/2011
